פסק-דין בתיק ת"א 385-07

1. תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").
2. התובע, יליד 30.4.76, טען בתביעתו המקורית כי ביום 22.11.05, בשעה 13:30 או בסמוך לכך, עסק בהרכבת מערכת גנראטור עבור הקבלן "קייס מתכת" בעמק חפר בחדרה. לטענתו, במהלך ביצוע העבודה הנ"ל, ותוך כדי הרמת משא באמצעות מלגזה, נפל מתקן גז שהורם באמצעות המלגזה, פגע ביד שמאל, וגרם לקטיעת אצבע יד שמאל שלו (להלן: " התאונה").
3. התביעה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 5% החל מיום 22.2.06, לפי סעיף 43(2)(ד) לתוספת לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: " תקנות המל"ל").
4. הנתבעת 1 נתבעה כמתירת השימוש במלגזה. הנתבעת 2 (להלן: " מגדל") היא מבטחת השימוש במלגזה. הנתבעת 3 (להלן: " קרנית") נמחקה מכתב התביעה המתוקן, כפי שיפורט בהמשך, והנתבע 4 (להלן: " ויטלי") צורף כנהג המלגזה.
5. המחלוקת בתיק זה ממוקדת הן בשאלת האחריות והן בעניין גובה הנזק. הנתבעות 2-1 כופרות באופן התרחשות התאונה, כפי שתואר על ידי התובע, ואף טוענות כי אין מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים.
6. הואיל ובתיק זה התקיימו לא פחות מאשר עשר ישיבות, ולאור העובדה שבתיק יוצג נהג המלגזה, ממועד הגשת כתב ההגנה וההודעה לצד ג' מטעמו ועד לרגע האחרון, על ידי עורך דין פרטי מטעמו, ולא על ידי מגדל כמבטחת של השימוש במלגזה, על אף שכבר בהודעת הנתבעות 2-1 מיום 11.2.09, שבהסתמך עליה נמחקה קרנית מכתב התביעה המתוקן, הודיעו הנתבעות 2-1 כי אם ייקבע שהאירוע נשוא התביעה מהווה תאונת דרכים, תיטולנה הנתבעות 2-1 את החבות בתיק זה, מן הראוי להקדיש תחילה, טרם הכניסה לטרקלין, פרק נפרד באשר להשתלשלות ההליכים בתיק זה ולאופן ניהולם, במיוחד בכל הקשור להתנהלותם של ויטלי ושל הנתבעות 2-1.

השתלשלות ההליכים בתיק :

7. התביעה הוגשה בתחילה ביום 31.1.07 כנגד הנתבעת 1 בלבד. ואולם, לאחר שבדיון שהתקיים ביום 24.06.08 טען ב"כ הנתבעת 1 להעדר כיסוי ביטוחי משום שהשימוש במלגזה נעשה שלא ברשות בעל  המלגזה, התרתי לתובע לתקן את תביעתו לשם צירופה של קרנית כנתבעת נוספת בתיק.
8. כתב תביעה מתוקן בו צורפו מבטחת השימוש במלגזה, מגדל, וכן קרנית, הוגש ביום 28.07.08. ואולם, בסופו של דבר, נמחקה קרנית בפסק דין חלקי מיום 19.02.09 לאחר שנתקבלה לתיק, כאמור, הודעת ב"כ הנתבעות 2-1 מיום 11.02.09.
9. בהודעה זו ציינו הנתבעות 2-1 כי הן מכחישות את אירוע התאונה, ולחלופין - את היותה תאונת דרכים, כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים. ואולם, הודיעו, כאמור, כי אם ייקבע כי מדובר בתאונת דרכים, תיטולנה הנתבעות 2-1 את החבות, ולכן "אין צורך בשרבוב קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בתביעה".
10. ביום 31.01.10 ביקש התובע, לאור הערות ב"כ הנתבעות 2-1, לצרף את נהג המלגזה, ויטלי, כנתבע נוסף בתיק זה. נעתרתי לבקשת התובע, והוריתי כי ויטלי יתייצב באופן אישי לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 13.04.10. ויטלי לא התייצב לישיבה האמורה, ולכן קבעתי ישיבה מקדמית נוספת בה שבתי והוריתי לויטלי להתייצב באופן אישי לישיבה זו.
11. גם לישיבה שהתקיימה ביום 08.07.10, לא התייצב ויטלי, וזאת על אף שלפי דברי ב"כ הנתבעות 2-1, פקידה ממשרדו שוחחה עם ויטלי, והבהירה לו את חובתו להתייצב לדיון.
12. קבעתי ישיבה מקדמית נוספת ליום 20.09.10, תוך שאני מבהירה, במפורש, פעם נוספת כי על ויטלי להתייצב לישיבה. לאחר שגם במועד זה ויטלי לא הופיע, הוצאתי כנגדו צו הבאה בהחלטתי מיום 20.09.10.
13. ביום 28.9.10 הגיש ויטלי כתב הגנה, וכן הודעה לצד ג' כנגד הנתבעות 2-1.
14. בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 20.10.10, הופיע ויטלי לדיון, ונשמעה גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה. בתום הישיבה הבעתי את דעתי הלכאורית כי מבלי לקבוע מסמרות לדבר, נראה  שהן לפי גרסת התובע, והן לפי גרסתו של ויטלי, האירוע נשוא התביעה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, וב"כ הנתבעות 2-1 התבקש להודיע עמדתו לעניין ניהול התיק באשר לגובה הנזק בלבד.  
15. התיק נקבע להוכחות ליום 1.2.11. בישיבה זו נעשו מאמצים רבים, הן מצד בית המשפט, והן מצד הצדדים, לסיים התיק בהסדר פשרה. ואולם, לאחר שהצעת בית המשפט לא התקבלה, נשמעו הוכחות הצדדים בישיבות שהתקיימו 17.02.11 וביום 7.4.11.
16. בישיבה שנועדה ליום 7.4.11 היו הצדדים אמורים לטעון טענותיהם בעל-פה. ואולם, ב"כ מגדל ביקש לקבוע את התיק לישיבת הוכחות נוספת הואיל והעד מטעמו, רמי לב, לא התייצב לישיבת ההוכחות. לפיכך, נקבעה על ידי ישיבת הוכחות נוספת ליום 16.05.11. לישיבה זו הגיע רמי לב באיחור. ואולם, אז התברר כי כל מטרת זימונו של עד זה על ידי הנתבעות 2-1, הייתה להוכיח את הטענה כי השימוש במלגזה נעשה ללא רשות, טענה שכבר נזנחה על ידי ב"כ הנתבעות 2-1 עוד בהודעתו מיום 19.2.09 (!). לפיכך, ויתר ב"כ הנתבעות 2-1 על עדותו, והצדדים סיכמו ביום 16.5.11 את טענותיהם בעל-פה.
17. לא למותר להדגיש כי לפחות שתי ישיבות בתיק זה התקיימו לחינם בשל אי התייצבותו של ויטלי (אף על פי שזומן כדין ו/או ידע על הדיון ועל חובת התייצבותו), ושתי ישיבות נוספות התנהלו לחינם בשל הטענה לשימוש ללא היתר שגרמה לצירוף קרנית, והדרישה לקיים ישיבת הוכחות נוספת בשל אי התייצבותו של רמי לב, כאשר התברר בדיעבד שכל מטרת עדותו לבסס את טענת השימוש ללא היתר, טענה שלמעשה נזנחה כבר בהודעה מיום 11.2.09.= להתנהלות זו של הנתבעים יינתן ביטוי הולם בפסיקת הוצאות המשפט לזכות התובע.
18. כאמור, בכל הישיבות שהתקיימו בתיק, החל מיום 20.10.10 ואילך, התייצב מטעם ויטלי, עו"ד מטעמו, וזאת לאחר שהנתבעות 2-1 לא ניאותו לייצגו בתיק זה, גם לא לאחר הישיבה מיום 20.10.10 בה השמיע את גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה, והציג רישיון בר תוקף, וגם לעניין זה אתייחס בהמשך, בעת הדיון בסוגיית ההוצאות.